"תשועת עולמים" - גיליון מספר 8, פרשת עֵקֶב

-דבר תורה לפרשת עֵקֶב תשפ"ג- 

שורש הנחמה הוא בניין ירושלים ת"ו 

אנחנו השבת ממשיכים את ההפטרה השנייה מתוך השבע ההפטרות של הנחמה.

 השבתות הללו לא נקראות על שם פרשת השבוע. שבת שעברה ואתחנן השבת פרשת עקב. השבתות נקראות על שם ההפטרות של השבתות הללו לומר שזה דבר מרכזי.

 בפעם שעברה הזכרנו בקצרה שלושה חכמים גדולים מאוד, הרב עמרם אבורביע, שמסביר לנו שבעצם הדבר המהותי ביותר, הנחמה הגדולה ביותר של עם ישראל, שממנה נובעות כל הנחמות שבעולם שיש לישראל - הכל מתחיל מבניין ירושלים.  בפעם שעברה ראינו את השאלה הגדולה למה כתוב "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם: דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַ͏ִם.." אם אתה רוצה לנחם את עם ישראל, דבר לעם ישראל,  למה לירושלים? 

אנחנו רואים שוב גם בהפטרה של השבת "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וה' שְׁכֵחָנִי", מה זה "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן"? מה ציון מדברת? ירושלים מדברת? אני נמצא בשלומי, העיר שלומי מדברת? זה האנשים מדברים, מה זה " וַתֹּאמֶר צִיּוֹן"?  באים לומר הנחמה המרכזית-המהותית שצריכה להיות, רק דרך בניין ירושלים. 

אם אתה רואה שפע גדול בשלומי, בנהריה או באילת, תבדוק כמה לבנים הוסיפו בירושלים, כמה בניינים, כמה רחובות, כמה גני משחקים הוסיפו בירושלים.  הכל מתחיל מירושלים. 

"וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה'" - כשאומרים ציון במילים אחרות אומרים עם ישראל. רואים את זה מהרבה מאוד מקומות. כרגע לא נכנס בכל הראיות, נתמקד בהפטרה. כשרוצים להגיד לי עם ישראל במילים אחרות תסתכל מה קורה בירושלים, אמרת ירושלים - אמרת עם ישראל. במילים אחרות "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה'", כאילו כתוב ויאמר עם ישראל עזבני ה'. התחושה של עם ישראל היא כאילו חס וחלילה אחרי ההפטרה הקודמת שהקב"ה אומר: "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי.. כִּי נִרְצָה עֲו‍ֹנָהּ" - של ירושלים, הקב"ה אומר אני הולך לבנות אותה כאן לנצח.    

עם ישראל אומר ריבונו של עולם תסתכל מה קורה בעם ישראל, תראה יש יוקר המחייה תראה יש בעיות חמורות מאוד של דברים שכתבת בתורה הקדושה שלך. כתבת בתורה הקדושה, שבת, משפט, חינוך, מה אתה בא להגיד לנו ירושלים זה בניין של נצח? ותאמר ציון זה כאילו עם ישראל אומר, עזבני ה'. 

לפעמים אדם רואה בעיות חמורות ביותר לא שזה לא אמיתי זה בעיות חמורות אמתיות שקיימות והוא אומר ריבונו של עולם אני לא מבין על מה אתה מדבר.. זו התחושה של "עֲזָבַנִי ה' וה' שְׁכֵחָנִי".  

הקב"ה אומר: "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ..", מה אתה חושב, שכמו שאישה לעולם לא תשכח את מי שיצא מהבטן שלה, בן או בת, "גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ", אני יותר מהאמא שלעולם לא תשכח את מי שהיא גידלה ברחם והניקה וטִפְחָה במשך כל הזמן.  

"..חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד". מה זה "חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד" ? הקב"ה אומר תמיד תסתכל על החומות של ירושלים, מה פירוש שאני מסתכל בחומות של ירושלים? יש פה דבר מדהים! "עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים", חכמים אומרים במדרש, אלו המלאכים מיכאל וגבריאל. ומה הם אומרים כל הזמן? "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ".


דבר מדהים.. אנחנו הרי תמיד מדברים שעמלק הוא העם שמלקק את דמם של ישראל וכל עם בעולם שמפריע לעם ישראל לחזור לארץ ישראל ולבנות אותה לנצח הוא משורש עמלק. ככה זה בדרך הדרשנית, כשאנחנו היום לא יודעים בדיוק מי זה עמלק. וכשהנביא אומר "חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד", מה זה חומות ירושלים? על חומות ירושלים, הגמרא אומרת במסכת מנחות: "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ", המלאכים ככה אומרים, מה זה "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ"? אִוָּהּ בעצם מסביר את מה שהסברנו בשיעור הקודם, בעיון שלנו הקודם בנחמה של "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי". כל עם שמנסה ללקק את דמה של ירושלים, ברגע שירושלים נבנית הקב"ה מתחיל לנקום בו, לנקום בכל אומה ואומה בעולם שמפריעה לעם ישראל.   

  "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ" איווה "כִּי יָד עַל כֵּס יָ-הּ" בעמלק אלה שמנסים ללקק את דמם של ישראל הקב"ה אומר הכיסא שלי לא שלם מה חסר לכ-ס-א? א'.
"כי יד על כס י-ה", י-ה חסר: יש לי י'-ה' של שם ה' חסר ו'-ה', "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ". 

אם אתה רואה בניין של ציון זה אומר שהתחיל בניין של הנצח. אִוָּהּ - הא' משלים את הא' של הכסא.
אִוָּהּ - ו' ה' משלים את "כס י-ה"  לכדי שם ה' מלא.   

ולכן ותאמר ציון כי בחר ה' בציון בהפטרה הקודמת כתוב ירושלים למה כתוב פה ציון בהפטרה הזאת? כי פה כתוב "חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד", לך תסתכל בגמרא במנחות מה המלאכים אומרים על החומות של ירושלים.  

ולכן הרב הקדוש הזה, הרב עמרם אבורביע זצוק"ל, כותב ספר הלכה "נתיבי עם" והוא אומר זה ספר מנהגי ירושלים. כמובן הרבה רבנים אמרו מה זאת אומר מנהג ירושלים? יש הרבה קהילות שבאו מכל העולם מה אתה רוצה שכל הקהילות יפסיקו את המנהגים שלהם? 

אומר להם הרב אבורביע: לא. הוא התייעץ עם הרב עוזיאל, הרב עוזיאל, הרב הקדוש הזה, הראשון לציון, גדול הראשונים לציון בכל הדורות, ככה אמרו עליו 2 הראשונים לציון שאחריו, הוא כותב את זה בהקדמה שלו, לא התכוונתי לבטל לאף קהילה את מנהגה, אבל אם יש מריבות בקהילה אני רוצה שבכל הלכה יזכירו את ירושלים, שככה עושים בירושלים.

לא בגלל שאני רוצה שיזכירו אותי, זה לא אני העיקר, ירושלים היום היא השורש של כל הנחמות וכל אלפי הדברים המיוחדים שיש לעם ישראל היום. היום אם יש שפע כלכלי זה ירושלים, אם יש שפע מדיני זה ירושלים, אם יש שפע חברתי ואם יש שפע חקלאי ואם יש שפע גדול של גילויים בתחום הביטחון ובתחום הדברים הסודיים שעם ישראל מתעסק איתם שאין את זה לאף אומה בעולם, הכל מתחיל מירושלים.                                 ירושלים היא שורש כל השפע הגדול שיש לעם ישראל. והרב אבורביע אומר אני רוצה שיזכרו את זה, לכן, בכל הלכה שיזכרו את ירושלים, כדי שיזכרו ששורש הנחמה זה ירושלים.


שבת שלום ומבורך !