"תשועת עולמים" - גיליון מספר 5, פרשת מַטּוֹת - מַסְעֵי
-הפטרת פרשת מַסְעֵי- - מה בונה את בית המקדש השלישי ? -
הפטרת השבת הינה הפטרת פרשת מסעי, שהינה ההפטרה השניה מתוך שלושת ההפטרות של "תלתא דפורענותא".
והינה המשך הפרק מירמיהו הנביא שקראנו בשבת שעברה.
ההפטרה מתחילה בפסוק : "שִׁמְעוּ דְבַר ה' בֵּית יַעֲקֹב וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל"(ירמיהו, פרק ב', פסוק ד').
התפיסה של מרן הרב עוזיאל היא ואני מצטט : "חלוקת ימים אלו ל"תלתא דפורענותא" ובחירת פרקי ההפטרה שבכל אחד מהן, מעוררים את תשומת לבנו להבין מה ראו רבותינו זכרונם לברכה לקבוע שלוש שבתות אֵבֶל אלו ולמה בחרו בִּשלושה פרקי נביאים אלו?".
ועל כך עונה מרן הרב עוזיאל זצ"ל : "מטרת ההפטרות הללו להעיר אותנו בימי אבלנו הלאומי זה להסתכל בסיבות החורבן, כדי שמִיתּוֹכָן נבוא לידי הכרת יסודות הבניין"('מכמני עוזיאל', חלק א', עמוד ש').
בפסוק י"ח שבהפטרה, אנחנו קוראים: "וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר".
לשם מה אתם פונים למִצְרַיִם שיעזרו לכם ומבקשים את טובתם, כביכול, לשתות ממימי הנילוס - שהינו הגבול הדרומי של ארץ ישראל.
ולמה אתם פונים לאשור לבקש את טובתם ועזרתם, לשתות מנהר הפרת - שהינו הגבול המזרחי של ארץ ישראל, וזאת במקום שתפנו ותבקשו את טובתו ועזרתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
המשמעות העמוקה של מהלך ההפטרה, הינה, כשמתחילים לשקוע בהנאה העצמית, בהנאה של הרגע ובאינטרס האישי הנקודתי - מה שטוב לי לעצמי ברגעים אלו ואז מאבדים את האמונה העמוקה בבורא-העולם כי איבדנו את המבט הנצחי ואת החירות הפנימית.
ובלשונו של מרן הרב עוזיאל : "כי אם אמנם לא הלכנו אחרי אלילי רומא, אבל את דרכי רומא ואנשיה משפטיה וחוקותיה הכנסו לתוך ארצנו ובזה הרסנו את אחדותנו והחלשנו את כוחנו... ועדיין אנחנו שקועים בחטא זה... ומה הוא החטא? ההליכה אחרי דרכי אחרים והשפעתם זוהי ירידה מדרונית שהולכת בחיפזון רב, ושהאדם או העם מתגלגל בה מבלי שירגיש בירידתו, ומבלי שימצא מעצור לעמוד מירידתו"('מכמני עוזיאל' חלק א' עמוד ש"א).
ובלשונו של התלמוד-הירושלמי, החדה כתער המסכמת את ההפטרה במילים קצרות : "אבל בית שני מכירין אנו אותם שהיו יגעין בתורה וזהירין במצוות ובמעשרו' וכל ווסת טובה הייתה בהן (פירוש - כל המנהגים הטובים נהגו אותם, שאינם מהתורה ומדרבנן), אלא שהיו אוהבים את הממון ושונאים אלו לאלו שנאת חינם. וקשה היא שנאת חינם... אמרו כל דור שאינו נבנה בימיו מעלים עליו כאילו הוא החריבו". (יומא פרק א' הלכה א').
כך אומר התלמוד ירושלמי : "שהיו אוהבים את הממון ושונאים אלו לאלו".
בתלמוד הבבלי - אין את הסיבה לשנאת החינם.
לעומת זאת, הירושלמי מדגיש שהשנאה נבעה מאהבת הממון, אהבת האינטרס האישי הרגעי, מה שטוב לי ברגע זה ואם ברגע זה טוב לי ללכת אחרי מצרים, אשור, אמריקה, אירופה, אז זה מה שאעשה כעת.
או בהגדרה קצרה וקולעת של הנביא בהפטרה בפרק כ", אתם, עם ישראל, נמשלתם ל : "בִּכְרָה קַלָּה מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ"(ירמיהו, פרק ב', פסוק כ"ג).
4 מילים מופלאות, פירושן, נמשלתם לגמל צעיר שאיננו יודע את הדרך ולכן פעם הולך לכאן פעם ופעם לשם.
אומר מרן הרב עוזיאל, ארבעת המילים הללו הם : "תוכחה נמרצת חודרת ויורדת עד מעמקי הנפש לסיבת גלותנו"('מכמני עוזיאל', חלק א', עמוד ש"ב).
ברדיפת הממון והאינטרס האישי, את מי שאני אוהב היום אני אשנא מחר, וכן הפוך.
ולכן, סיום ההפטרה הינו התיקון לסיבות לחורבן : "אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' אֵלַי תָּשׁוּב וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי ה' בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ"(ירמיהו, פרק ד', פסוק א' - ב').
אם נחזור לעצמנו, לדרך האמת והצדקה, אז במקום שנרדוף אחרי אופנת הגויים ותרבותם, הגויים יתברכו בנו וילמדו מאתנו, ולא עוד שהם יהללו אותנו, את עם ישראל, על כל הדברים הטובים והגדולים שהם ילמדו ויקבלו מאתנו.
ובלשונו המופלאה של הרב משה דוד וואלי זצוק"ל, על ההבדל המהותי בין תקופת הגלות לתקופתנו דור הגאולה הנצחית, כשעם ישראל היה בגלות : "אז אומות העולם הם העיקר, לפי שההשפעות באות אליהם וניזונים מן העיקר וישראל הם הטפל, לפי שישראל היו ניזונים מהתמצית של ההשפעות שנותנים להם אומות העולם".
לעומת זאת, בזמננו, בדור הגאולה, כשעם - הקודש נמצא בארץ - הקודש שיש בה הרבה תורה והרבה מסירות נפש למען עם ישראל ותורתו, אומר הרב : "אז ישראל הם העיקר ואומות העולם הם הטפילה, לפי שאומות העולם מקבלים את המזון שלהם מתמצית ההשפעות שבאות לישראל".
ומהרה נזכה ונראה, בהתגשמות המלאה של : "וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ"(ירמיהו, פרק ד', פסוק ב').
שבת שלום ומבורך !