"תשועת עולמים" - גיליון מספר 11, פרשת כִּי תֵצֵא
-דבר תורה לפרשת כִּי-תֵצֵא תשפ"ג-
ההבדל המהותי בין מעמד עם ישראל בגלות לבין מעמדו בגאולתנו לאחר בניין ירושלים
אנחנו ממשיכים את המסע שלנו בהפטרות הנחמה, והגענו להפטרה החמישית מתוך שבע ההפטרות. ההפטרה מתחילה בישעיהו פרק נ"ד פסוק א': "רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה...".
כמובן שזה משל, ותרגום יונתן בן עוזיאל, שככל הנראה זה התנא הקדוש יונתן בן עוזיאל, מסביר את הנמשל: "שַׁבַּחִי יְרוּשְׁלֶם דַהֲוַת כְּאִתתָּא עֲקָרָה". אַת ירושלים, אתם עם ישראל, שיש ביניכם זהות מוחלטת, כל מה שקורה בירושלים קורה בכל עם ישראל, אתם צריכים לשבח את הקב"ה שבעבר הייתם כמו אישה עקרה ללא ילדים וללא בעל ושאף אחד לא נמצא איתה.
ובהמשך הפסוק אתם נקראים "בְּנֵי שׁוֹמֵמָה". ארץ ישראל הייתה שממה, ירושלים הייתה שממה בעקבות החורבן. אתם צריכים לשמוח שאתם הופכים להיות: "...כִּי-רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה'". אתם תהפכו להיות, לעתיד לבוא, יותר מאלה שרצו להתנהג אתכם כאילו הם בני הבעולה.
הבנים הללו הם אילו ששולטים בארץ ובירושלים. אומר לנו רש"י שמדובר על בת אדום שהם רומא והנצרות וכמובן הנספחים שלהם ישמעאל במהלך הדורות.
את, ירושלים, ואתם, עם ישראל צריכים להודות ולשבח את הקב"ה על השינוי הגדול לעתיד לבוא.
נצעד בעקבות שני פרשנים גדולים מאוד: הרב משה כלפון הכהן זצוק"ל, גאון חכמי ג'רבה בדורות האחרונים. גדול פוסקי ההלכה ששינה את כל התפיסה התלמודית והלימודית בכיוון ההלכתי והחשיבה המעשית, ציונית, גאולית. כל עשרות ספריו מבטאים, מצד אחד גאונות מדהימה, מצד שני יכולת הסברה ברמה הפשוטה ביותר, שגם האדם הפשוט ביותר יכול להבין.
אנחנו נקדים את הדבר שכבר אמרנו בפעם הראשונה. יש לנו שבע הפטרות שראשי תיבות שלהם, שנתנו כבר הראשונים, הוא נו"ע ארק"ש. שמעתי דבר מבריק מהרב זרח אליהו הי"ו, הרב של מעלה יוסף, שראשי התיבות הללו, הגימטריא שלהם היא 727 שזה בגימטריא תשכ"ז שזאת השנה ששוחררה ירושלים, שבזה עוסקות 7 ההפטרות על השיא השיאים של הנחמה.
הרבה סימנים נאמרו לנו על ידי חכמים שונים במהלך הדורות, החל מתנאים ואמוראים ועד אחרוני האחרונים אבל הדבר המובהק ביותר שאנחנו צריכים לעקוב אחריו זה בניין ירושלים.
כל רחוב כל שכונה כל בניין כל לבנה כל גן משחקים כל כביש בירושלים זה אומר פחות ופחות יש סיבה לפחד מאומות העולם, מחיזבאללה, מהחמאס בדרום, מהמדינות המפורסמות והחזקות שמאיימות על ישראל.
בניין ירושלים זה אומר שנגמר להם הכוח הרוחני בשמים ואם הכוח הרוחני בשמיים נגמר זה אומר שגם הכוח בארץ נגמר.
הפירוש על פסוק ד' בהפטרה: "אַל תִּירְאִי כִּי-לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי-עוֹד". "אַל-תִּירְאִי" - ירושלים, אין לכם, אתם, עם ישראל, מה לפחד מכל מיני מעצמות שמאיימות עליכם. "כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי" - לעולם לא תחזור הבושה שהייתה במהלך הדורות. "וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי" - לא תהיה לכם כלימה, לא יכלימו אתכם.
בושה זה משהו פנימי שאדם מתבייש, וזה מה שעם ישראל עבר בעקבות הגלות והחורבן ובמהלך כל הגלויות. כלימה זה מה שאומות העולם ביזו והשמיצו את עם ישראל על העלבון הגדול שהגיעו אליו.
"כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי" - הבושה שהייתה בתקופת העלומים - זו תקופת הראשוניות של בית שני ואחריו בחורבן ובמהלך הגלויות, אתם תשכחו את הבושה הזאת.
והחרפה שלהיות כאילו כמו אישה אלמנה, לא תזכרי עוד, בארץ ישראל העם הזה וכל הארץ הזאת.
מסביר הרב משה כלפון הכהן הגאון הקדוש הזה שהיה עניש וקטיל בחייו ומצד שני הייתה לו עדינות נפש מיוחדת במינה. הוא מסביר בספרו "מטה משה", בתוך הספר הזה יש ספר שנקרא "משה ידבר". על הפסוק הזה בישעיה, אומר הרב: "ירמוז כי אין עוד גלות אחרי גאולתינו זו".
"וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד" פירושו שהתהליך הזה של הגאולה השלישית שהתחלנו, היא לעולם לא תיפסק!
כמובן, אנחנו מיד נזכרים בהשפעה הגדולה של הרב עוזיאל ע"ה על הרבה מאוד חכמים בעולם.
יש לנו תיאור מרתק, מחריד, ממש מדהים, של הרב הראשי של החיילים היהודים בצבאות הברית בתקופת מלחמת העולם הראשונה, פרופסור הרב רבינוביץ', מיד אחרי התקופה כשהגרמנים הגיעו לאיזור טריפולי בדרך לארץ ישראל, הוא פרסם בחברות שנקראות "ברקאי" ואחר כך התפרסם בספר "יהודה יעלה" מאמרים מדהימים על הקהילה המיוחדת הזאת בקהילת ג'רבה.
והוא אומר: "כשהמחנה השמיני עמד בטריפולי לרכז כוחות קודם ההתקפה האחרונה על תוניס טסתי לירושלים וטרם יצאתי מירושלים אני מקבל מכתב ברכה ועידוד מהרב עוזיאל. מסרתי את המכתב הזה לרב משה הכהן (הכוונה לרב משה כלפון הכהן הרב הראשי של קהילת ג'רבה) שיקרא אותו בציבור קודם דרשתו. הרב מודיע לכולם שהוא הולך לקרוא את מכתבו של הרב עוזיאל". ומה קורה שם? איזה תיאור מדהים: "בית הכנסת היה מלא על כל גדותיו אף זכר אחד מ-4,000 היהודים של הרובע הגדול בג'רבה לא היה חסר. ישבו על הספסלים, על האדמה, על המדרגות, על התיבה, על הגג שהוא לו חלונות פתוחים. הנשים הגיעו עם לבושי השבת הנהדרים והמיוחדים שלהם לכבוד שמיעת המכתב של הרב עוזיאל על גאולת הנצח." מדהים! "והרב הראשי (הכוונה לרב משה כלפון הכהן) התחיל לקרוא את המכתב בעברית ובגומרו תרגמו לערבית. וכשהגיע לברכת הרב עוזיאל עם בשורתו החמה של גאולת הארץ, וברכתו שיזכו ביני הגולה לעלות ארצה, זלגו עיניו דמעות. ובהתגבר עליו הצער בכה בכייה עצומה כמו ילד. וכל הקהל הגדול פרצו גם הם בבכי ויללה. ועלתה צעקתם השמיימה, בכו והתחננו בכו וצעקו: "מי יתן מציון ישועת ישראל." .
ודבר מדהים בקהלה הזאת של יהודי ג'רבה הוא הסימן שנתנו: ג'רבה זה - גר בה.
כמו שהרב עוזיאל כתב להם: אתם אוהבי הארץ, אוהבי התורה. אתם תעלו לארץ אין לכם מה לפחד מהגרמנים. והדברים הללו נכתבו מלפני למעלה משמונים שנה. קל וחומר בן בנו של קל וחומר היום.
ויתקיים בנו: "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה..."(ישעיהו פרק נ"ד פסוק י') גם אם יהיו רעידות אדמה אבל החסד: "...וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא-יָמוּשׁ, וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה' "(ישעיהו פרק נ"ד פסוק י')