70 שנה לפטירת "גדול הראשונים לציון בכל הדורות" - מרן הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצוקללה"ה

 אתמול חלו 70 שנה לפטירתו של מרן הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, הרב היה הרב הראשי הראשון במדינת ישראל. שני הראשונים לציון שאחריו אמרו עליו: "גדול הראשונים לציון שבכל הדורות". 

הרב עוזיאל זו דמות ששייכת למוזיאון. במאמר הקצר בבמה הזו נראה למה הרב עוזיאל הוא דמות רבנית שכמעט שלא שייכת לנוף שלנו. חשוב לפחות פעם בשנה להיזכר בדמויות רבניות כאלה כדי שנקבל מושג למה אנחנו צריכים לשאוף.

 הרב עוזיאל אומר שכל נושא שאתה עוסק בו, בתחום הרפואי, הלאומי, המשפטי, ובכל התחומים כולם, ואין כמעט תחום שהרב עוזיאל לא עסק בו, לעולם תמיד תשתדל שהמעשה יהיה מצורף למחשבה העליונה. הרב עוזיאל היה אומר: אתה חייב לתת לזה מימד של ייעוד, של מטרה, איזושהי מחשבה עליונה של מה שאתה עומד לעשות. 

למשל, אחד הנושאים המשמעותיים ביותר שאנחנו נמצאים במאבקים עליו בדור שלנו, זה כמובן ההתנגשות בין העולם המשפטי לבין העולם ההלכתי, מדינה יהודית דמוקרטית. לרב עוזיאל יש משנה סדורה, משנה מאוד מאוד מוסברת ומפורטת איך ניתן לפתור כמעט את כל הבעיות המשפטיות, בהתנגשות בין המשפט להלכה שקיימות היום. 

לפי הרב עוזיאל, כמו בשאר הנושאים, גם בנושא הזה כשאני בא לפתור את ההתנגשות בין העולם ההלכתי לבין העולם המשפטי עם כל הבעיות של הסערות החילוניות שקיימות לפנינו, חייב להסתכל על זה מתוך מחשבה עליונה. הרב עוזיאל אומר שהתורה שלנו היא תורה של נצח והוא מביא את זה לידי ביטוי בכל הכתבים שלו, ולכל בעיה חדשה שלא התמודדנו איתה בעבר ישנה מסגרת הלכתית ופתרון הלכתי להתמודד עימה.  

דוגמה לדבר, הגמרא במסכת סנהדרין, דף מ"ו עמוד א', הגמרא אומרת, "תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר: שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה". מה פירוש : "מכין ועונשין שלא מן התורה" ?.

 ישנם דברים שהם לא לפי הכללים של התורה, והגמרא תביא שתי דוגמאות. המשך הגמרא "ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה". הסבר הדברים הוא שאני יכול לפעמים לחרוג מהכללים ההלכתיים של התורה, מהכללים ההלכתיים של התלמוד, הרמב"ם והשולחן ערוך, ולא כדי לחרוג מהכללים, אלא כדי לשמור על המסגרת הכללית. אבל כדי לעשות כך, אני חייב להיות אדם עם מחשבה עליונה, כמו שהיו חכמי הדורות, והרב עוזיאל הוא אולי הדוגמא האחרונה ב-70 שנה האחרונות, כמעט האחרונה שהשתמשה בזה. 

כל התקנות המשמעותיות שיש לנו היום ברבנות הראשית, הכל תוקן בתקופתו של הרב עוזיאל יחד עם הרב הרצוג, הייתה ביניהם אהבה גדולה מאוד, דוגמאות בעניין דורש מאמר נפרד. 

חשוב לציין ולדעת שהרב עוזיאל הוא היוזם המרכזי בכל ענייני התקנות. 


 מה זה אומר תקנות? אומרת הגמרא, שזה לא כדי לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה, המטרה היא לשמור את כולם במסגרת התורנית, אז לפעמים חורגים קצת מהמסגרת כדי לשמור על מסגרת הרבה יותר רחבה. כמובן, לא כל אחד יכול לבוא וליטול את ה', לא כל אחד יכול להגיד אני יכול לתקן תקנות

אנחנו לא יכולים להעיד על הרב עוזיאל, ולכן נביא את עדותו של סגן נשיא בית המשפט העליון דאז, לפני עשרות שנים, פרופ' משה זילברג ז"ל, שהיה אחד מנושאי הדגל של שילוב ההלכה בעולם המשפט, והוא כותב בספרו "באין כאחד" לפני כ-60 שנה על הרב עוזיאל :

 "בעל בקיאות רבה" – בקיאות רבה, רוצים להגיד, זו השיטה הספרדית שמצד אחד אתה חייב לקבל תמונה כוללת של המקורות.

"ממוזגת עם חריפות המחשבה" – זה מה שמנסים לייחס לפלפול שקיים בהבנה של התלמוד. 

אומר פרופ' זילברג, אם אתה רוצה לראות שילוב חריפות עם בקיאות, שילוב של השיטה הספרדית עם השיטה האשכנזית, כדי לשלב אותם יחד ולקחת את הטוב של כל אחד מהם ולשלב אותם היום זה הרב עוזיאל.

 המשך דברי פרופ' זילברג: "שאינה עוברת את גבולות ההיגיון הבריא, יש בהם בתשובות אלו ממידת הפשטות ובהירות המחשבה של הראשונים, הייתי אומר של הספרדים שבהם". 

כי החשיבה הספרדית היא חשיבה פרקטית, חשיבה שמנסה ושואפת לראות איך מביאים את עולם ההלכה המופשט והכל כך מורכב ולהצליח להנגיש אותו לכל הסוגים של האנשים בכל השכבות ובכל הגוונים. 

המשך דבריו, "והן מהוות דוגמה חיה ובולטת למה שמוח הגיוני ובריא בעל חוש מציאותי מפותח יכול לעשות גם בימינו אלה מן החומר ההלכתי הענקי הבלתי מסודר שנצטבר במשך הדורות". זאת אומרת, איך לקחת את עולם ההלכה הכל כך מורכב ולהנגיש אותו. איך לתקן תקנות שאני יכול להכניס לתוך אותה מסגרת גם אלה שהם קצת לא נמצאים בתוך עולמה של ההלכה במציאות שישנה היום, אומר לך פרופ' משה זילברג שהיה סגן נשיא בית המשפט העליון, זו דמותו של הרב עוזיאל, זו הדמות הגדולה ביותר. 

הרב עוזיאל כתב שני ספרים: "שערי עוזיאל – דיני יתום ואלמנה ואפוטרופסות", הם נכתבו בתקופה לאחר השואה ויש הרבה יתומים וישנן הרבה אלמנות יש הרבה אפוטרופסים, הרבה הקדשים.  עגונות זה פחות בעיה כי שם יכלו לפתור את הבעיה. 

הרב עוזיאל רצה להוות דוגמא חיה וכותב את ספרי "שערי עוזיאל", מתוך כלל ספריו שעד כה יצאו כ- 40 ספרים, וזה רק מעט, יכולת הכתיבה שלו זה פלא, פרופ' זילברג אמר שיש לו בקיאות גדולה מאוד עם חריפות המחשבה. יש כאלה שמתפעלים מבקיאות ומזיכרון

תחשבו על החכם שיש לו את הזיכרון הכי גדול שאתם יודעים ב-100 שנה האחרונות תכפילו פי 3 זה הרב עוזיאל, כך מספר הרב חיים דוד הלוי ע"ה שהיה תלמיד מובהק של הרב עוזיאל.

בספרי "שערי עוזיאל" הרב לקח את כל החומר המשפטי שקיים, החומר התורני, 'המשפט העברי', מה שנקרא, התלמוד, הרמב"ם והשולחן ערוך, והוא הנגיש את זה בשפה המשפטית שקיימת היום.

 הוא מציין שמה שעשה זו ההתחלה ואת ההמשך אנחנו צריכים לעשות, עוד לא קמו האנשים בשבעים השנה לאחר פטירתו שיעשו את זה, מתחילה הדרך אבל עדיין אנחנו רחוקים.